light of 23 Tevet 5781
עברית עוקבת אחר טקסט באנגלית
URGENT UPDATE BELOW
The recent peace treaties conceal the danger of an economic takeover of Israel by the Gulf states. This is no less dangerous than ceding territory.
By Atty. Doron Nir Zvi. Used by permission. Hebrew below.
http://ribonut.co.il/BlogPostID.aspx?BlogPostId=544&lang=2
The article was originally published in Hebrew in Makor Rishon on
December 27th, 2020 and translated into English by the Sovereignty
Movement.
The
Arab countries have recently been signing a string of peace treaties with the
State of Israel. Ostensibly, this is another step in the vision of the End of
Days: “Wolf will reside with sheep and leopard with kid will lie” (Isaiah 11:6),
“They will beat their swords into plowshares and their spears into pruning
hooks” (Isaiah 2:4). However, unfortunately, this is a mixed blessing; a hug,
but, perhaps a bear hug that is liable to strangle us.
It
is worth noting: To date, no legislation has been enacted in the State of Israel
restricting the business activity of the citizens of the Arab countries. Even
were it to be legislated, the High Court of Justice is liable to nullify it
based on their well-known activist-progressive reasons. So, we are liable to
reveal that many private properties in the Jezreel Valley and in Jerusalem have
been “redeemed” by Arabs from the Gulf.
We
already received our first poke in the eye with the purchase of half-ownership
of the Beitar Jerusalem football club. It is clear that this was not merely an
economic transaction, but rather a symbolic and calculated one.
The
finger will be followed by the fist, and who will prevent it? Just as Sadat
understood that by means of a peace treaty he could receive three quarters of
Israeli territory, which he had lost in four wars, so, we are liable to find
ourselves now conquered by means of money from the Gulf, without a single shot
fired.
Second,
in their great benevolence, our government grants every new Arab friend access
to the Temple Mount. For some reason, this is the ultimate gift for every new
Arab friend. I have only to quote Jared Kushner: “The treaty with the Emirates
resolved, to a great extent, the Temple Mount issue.” He meant that Moslems from
the entire world will be able to make a pilgrimage to the Temple Mount, while a
Jew who mumbles a passage of prayer will find himself under arrest. This is a
religious-national-moral failure.
Third,
in signing the peace treaties with these countries, we are whitewashing evil.
Sudan is being removed from the list of countries supporting terrorism, the
western Sahara is annexed to Morocco, and in our great enthusiasm, we refuse
even to designate Dubai as a red Corona state, so that they will not, God
forbid, be angry at us.
Because
I do not want to be self-righteous or sanctimonious, I prefer not to detail the
moral status of these countries, in which individual rights are virtually
non-existent, and trafficking in women and prostitution, and other troubling
phenomena exist in them.
Fourth,
the armies of the countries entering into peace treaties with us are benefitting
from an upgrade of Western military equipment, and the United States is opening
before them the arsenal of the most sophisticated weapons in its possession. The
ink on the treaty with the Emirates is not yet dry, and it is already equipped
with F-35 fighter jets that would never have reached it without its signature on
the treaty; just as the rusted Egyptian army was upgraded after it signed the
peace treaty with modern American Abrams tanks, Apache helicopters, and F-16
fighter jets.
Fifth,
it must be remembered that these are dictatorships, tyrannical regimes;
therefore, the treaties were signed to limited effect. Persia was our greatest
friend in the Middle East until the Islamic Revolution that transpired there in
1979, and Turkey replaced it as a loyal ally until Erduan assumed
power.
Sixth,
when one day we stop being nice and assert our interests, these countries will
nullify the treaties. Morocco had good relations with us until the year 2000,
when we were forced to defend ourselves against the Oslo Intifada.
Even
now, during our honeymoon period, when Dr. Fakhrizadeh was assassinated in Iran,
the Emirates leapt to condemn the assassination (even though in their heart of
hearts they rejoiced, and in private, they were rubbing their hands in delight).
The Egyptian and Jordanian ambassadors spend most of their time in their
countries, in heated protest, instead of in the embassy in
Israel.
This
is true all the more so when it turns out that the treaties with Bahrain and the
Emirates are, for all intents and purposes, land for peace, as Netanyahu
promised them and the United States that he will not annex the territories of
Judea and Samaria, even partially. Why give any return to the Gulf States when
it is clear to any intelligent person that their interest in creating a broad,
united front against the Iranian enemy, is no less than ours?
And
if, as mentioned above, we are already signing peace treaties, why do we not, at
the same time, resolve the matter of the infiltrators from Sudan? Why do we not
include an agreement that prioritizes finding employment for Palestinians in the
Emirates (88 per cent of the residents there are not citizens, but rather
foreign workers), and thereby encourage emigration of Palestinian youth from
Judea and Samaria to the Gulf. Netanyahu has the solutions.
In
conclusion, it would have been possible to engage in extensive business
transactions and tourism even in a state of non-belligerence, without
encountering the complications arising from the shortcomings enumerated above
that stem from signing peace treaties. Netanyahu proves that he is not the great
strategist that he claims to be.
http://ribonut.co.il/BlogPostID.aspx?BlogPostId=544&lang=1
בס"ד
אי-לוחמה עדיף משלום
עו"ד דורון ניר צבי
פורסם במקור ראשון י"א טבת תשפ"א
מדינות ערביות חותמות לאחרונה בשרשרת על הסכמי שלום עם מדינת ישראל.
לכאורה, עוד צעד בחזון אחרית הימים: "וגר זאב עם כבש, ונמר עם גדי ירבץ",
"וכיתתו חרבותם לאתים וחניתותיהם למזמרות". אך למרבה הצער זו אליה וקוץ בה;
חיבוק, אבל אולי חיבוק דב שעלול לחנוק אותנו.
כדאי לשים לב: עד עכשיו טרם נקבעה חקיקה להגבלת פעולותיהם העסקיות של אזרחי
המדינות הערביות במדינת ישראל. גם אם תיחקק, בג"ץ עלול לבטלה מטעמיו
האקטיביסטיים־פרוגרסיביים הידועים. כך אנו עלולים לגלות שאדמות פרטיות רבות
בעמק יזרעאל ובירושלים "נגאלות" בידי ערבים מהמפרץ. את האצבע הראשונה בעין
כבר קיבלנו ברכישת מחצית הבעלות במועדון הכדורגל של בית"ר ירושלים, שברור
שאינה כלכלית גרידא אלא סמלית ומחושבת. אחרי האצבע יבוא האגרוף, ומי ימנע
זאת? כשם שסאדאת הבין שבהסכם שלום הוא יכול לקבל שלושה רבעים משטח ישראל,
שהוא איבד בארבע מלחמות, כך אנו עלולים למצוא עצמנו כעת נכבשים באמצעות
הכסף מהמפרץ, ללא ירייה אחת.
שנית, בנחמדותה הרבה מעניקה ממשלתנו לכל ידידה ערבית חדשה דריסת רגל בהר
הבית. משום מה, זו המתנה האולטימטיבית לכל חבר ערבי חדש. אין לי אלא לצטט
את ג'ארד קושנר: "ההסכם עם האמירויות פתר במידה רבה את סוגיית הר הבית".
הוא התכוון לכך שמוסלמים מכל העולם יוכלו לעלות לרגל להר הבית, בעוד שיהודי
שימלמל פסוק תפילה ימצא עצמו במעצר. מדובר בכשל דתי־לאומי־מוסרי.
שלישית, בחתימת הסכמי שלום עם המדינות הללו אנו מכשירים שרצים. סודן יוצאת
מרשימת המדינות התומכות בטרור, סהרה המערבית מסופחת למרוקו, ומרוב התלהבות
אנחנו אפילו מסרבים להכריז על דובאי כמדינה אדומה מקורונה כדי שלא תכעס
עלינו חלילה. ומפני שאיני רוצה להיות צדקן ומתחסד אני מעדיף לא לפרט בעניין
רמתן המוסרית של המדינות האלה, שזכויות הפרט בהן שואפות לאפס, ויש בהן סחר
בנשים וזנות ועוד מרעין בישין.
רביעית, צבאות המדינות שכורתות עימנו הסכמי שלום זוכים לשדרוג בציוד לחימה
מערבי, וארה"ב פותחת בפניהן את ארסנל הנשק המתוחכם ביותר שבאמתחתה. עוד לא
יבש הדיו על ההסכם עם האמירויות, והיא מצוידת במטוסי אף־35 שלא היו מגיעים
אליה לעולם לולא חתימתה על ההסכם; כפי שצבאה החלוד של מצרים שודרג לאחר
חתימתה על הסכם השלום, בטנקי אברמס אמריקניים ובמסוקי אפאצ'י ומטוסי אף־16
חדישים.
חמישית, יש לזכור שאלה דיקטטורות, משטרי רודנות, וממילא ההסכמים נחתמים
בעירבון מוגבל. פרס הייתה ידידתנו הגדולה ביותר במזרח התיכון עד המהפכה
האסלאמית שהתחוללה בה ב־1979, וטורקיה החליפה אותה כבת ברית נאמנה עד
שארדואן עלה לשלטון.
שישית, כשנפסיק יום אחד להיות נחמדים ונעמוד על האינטרסים שלנו, המדינות
הללו יבטלו את ההסכמים. מרוקו הייתה ביחסים טובים איתנו עד שנת 2000, עת
נאלצנו להתגונן בפני אינתיפאדת אוסלו. אפילו כעת, בירח הדבש, כאשר חוסל ד"ר
פאחריזדה באיראן, קפצו באמירויות לגנות את ההתנקשות (אף שבסתר ליבם שמחו
ובחדרי חדרים חיככו ידיהם בהנאה). שגרירי מצרים וירדן מבלים את רוב זמנם
בארצם, במחאה סוערת, במקום בשגרירות בארץ.
כל זה נכון ויפה בקל וחומר כאשר מסתבר שההסכמים עם בחריין והאמירויות הם
בבחינת שטחים תמורת שלום, שכן נתניהו הבטיח להם ולארה"ב שלא יספח את שטחי
יהודה ושומרון, אפילו חלקית. מדוע בכלל לתת תמורה למדינות המפרץ כאשר ברי
לכל בר דעת שיש להן אינטרס גדול לא פחות משלנו ליצור חזית אחידה ורחבה מול
האויב האיראני? ואם כבר חותמים על הסכמי שלום כאמור, מדוע לא פותרים על
הדרך את סוגיית המסתננים מסודן? מדוע לא מכלילים הסכם שמתעדף העסקת
פלסטינים באמירויות (88 אחוזים מהתושבים שם אינם אזרחים אלא עובדים זרים),
ובכך מעודדים הגירת צעירים פלסטינים מיו"ש אל המפרץ? לנתניהו הפתרונים.
כללו של דבר, עסקים נרחבים וטיולים היה אפשר לעשות בכל המדינות הללו גם
במצב של אי־לוחמה, ובלי להסתבך בחסרונות שמניתי לעיל שנובעים מהחתימה על
הסכמי שלום. שוב, לצערי, נתניהו מוכיח שאינו אסטרטג גדול כפי שהוא טוען.
--------------
Atty. Doron Nir Tzvi is a real estate expert in Judea & Samaria. Used by permission.
***
URGENT UPDATE: As a result of the crowding of the US White House and some rioting during the counting of the electors' votes, there is a threat to the rest of US President Trump's presidency. We MUST declare sovereignty in Judea and Samaria NOW if we intend to do it at all!
Further reading:
-- a summary of the secret clauses in the Oslo Accords (which apparently we were never told), contained in this post by Israel Truth Times a while ago. Hopefully we will learn not to listen to Lashon haRa about religious Jews! And, by the way, one of these clauses — put forward by the late Shimon Peres — is to have us give up our present borders including our most vital strategic positions, and join in an economic union with its Arab neighbors. Sound familiar? Victory without a shot fired???
Not that the following should matter to us so much because it's not up to anyone except HQB"H, but it's nice to hear...and we do need to move forward as far as we can go while the getting is good!
-- Pakistan: Top Cleric Says Israel Belongs to Jews
No comments:
Post a Comment
I appreciate your comments and read them all. You are invited to visit again and, of course, leave comments. These are the rules:
1. This is a change brought about by my first foul, spam-worthy comment on the part of an anonymous commenter: I WILL NOT POST ANY MORE COMPLETELY ANONYMOUS COMMENTS. You MUST have at least a nickname at the end of your post, period. If you don't have enough courage to name yourself in some form or fashion, don't bother to comment here.
2. If you do not agree with content posted on this blog, please use polite ways of responding; make it easy for me to resolve conflict. Foul language, nastiness and attempts to convert me and my readers to other religions will be deleted. My blog; my call.
3. I, the blogger, reserve the prerogative to moderate comments, or not, without notice, for any reason.